יש לנו סיבוס, אנחנו רוצים להזמין סלט או ארוחה בריאה, ולפעמים לשמור את הסיבוס לקניות בסופר. אבל כמה שאנחנו יותר יעילים, לעיתים זה בא על חשבון הבריאות הנפשית שלנו, הבדידות ובליעת המזון תוך 10 דקות מול המסך בשם ה"יעילות" לרוב פוגעת ביעילות במקום לעודד אותה. לכן, יותר ויותר עובדי הייטק חוזרים להביא ירקות ומוצרים מהבית ו"פותחים שולחן" עם חבריהם. לעיתים ארוחה משותפת וארוכה יותר, מביאה לקשרים חזקים יותר בין העובדים, תחושת חברות, שליחות ושייכות.
יש חברות שלוקחות את בריאות העובדים צעד קדימה. משיעורי יוגה, מסאז' ומסעדת שף, מציעים לעובדים גם להתחבר למקום העבודה דרך יצרנות מסוג אחר. הידרופוניקה, גישה חדשנית לחקלאות הכוללת גידול צמחים אנכי ללא אדמה, צוברת תאוצה בסביבות של חברות הייטק. שיטה מתקדמת זו מציעה שלל יתרונות. במיוחד כאשר היא מיושמת בקנה מידה קטן, שלושת המסקנות העיקריות המדגישות את היתרונות של מערכות הידרופוניקה קטנות בסביבת הייטק:
- קיימות ויעילות משופרות: מערכות הידרופוניקה קטנות הן מפעל קטן של קיימות. מערכות אלו דורשות הרבה פחות מים משיטות חקלאות מסורתיות כי הן ממחזרות מים במערכת סגורה. זה לא רק משמר מים אלא גם מצמצם את הטביעה האקולוגית הכוללת. בנוסף, מכיוון שמערכות אלו אינן מכילות בתוכן אדמה, ומנצלות את הגובה, אין בהן צורך בשטחי קרקע לעיבוד, מה שהופך אותן למותאמות לסביבות עירוניות שבהן קיים מחסור בשטחים.
- כדאיות כלכלית: מערכות הידרופוניקה בסביבת חברת הייטק יכול להיות חסכוני להפתיע. על אף שעלויות ההקמה הראשוניות עשויות להיות גבוהות יותר מחקלאות מסורתית, החיסכון לטווח ארוך הוא משמעותי. מערכות אלו מפחיתות את הצורך בקוטלי עשבים ובדשנים. מפחיתות את עלויות המים וממזערות את כוח העבודה הנדרש למשימות כמו עישוב. לאורך זמן, חיסכון זה מצטבר.
- שיפור איכות היבול: מערכות הידרופוניקה מציעות שליטה מדויקת בסביבת הגידול, כולל חומרי הזנה, תאורה וטמפרטורה. שליטה זו מובילה לתוצרת איכותית עם ערך תזונתי משופר. יותר מכך, מערכות אלו יכולות להפיק יותר יבול בשטח קטן בהשוואה לחקלאות מסורתית. זה מועיל במיוחד בהגדרת חברת הייטק שבה השטח עשוי להיות מוגבל אך הביקוש לתוצרת טרייה ומקומית הוא גבוה.
לסיכום, מערכות הידרופוניקה קטנות בסביבות הייטק מציגות פתרון בר קיימא, חסכוני ויעיל לרצון החקלאי החובב המודרני. הן לא רק תורמות לבניית עתיד ירוק יותר אלא גם מתאימות לאתוס הטכנולוגי והחדשני של חברות הייטק.
שאלה: למה להתעסק בזה (טיפול במערכת הידרופונית במשרד): זה נכון, נדרש טיפול, צריך לטפל במערכת ולטפח אותה. אבל הצורך בשמירה על המערכת כדי שתוכל ליהנות מהיבול מביאה לתחושת אחריות, שייכות, נוצר קשר רגשי בין העובד למקום העבודה רק בכך שהמערכת ניצבת במקום העבודה. הקשר הרגשי משמעותי ועוזר לשמר עובדים טובים.
שאלה 2: האם ניתן לבסס את כל התחזוקה והטיפול במערכת ההידרופונית על עובדי החברה (מהנדסים, אנשי HR, מתכנתות, עורכות דין ועוד) ללא תחזוקה נוספת? לא, נדרשת תחזוקה נוספת. מלבד מקרה הצלחה אחד, לרוב אחרי מספר חודשים של "התלהבות ראשונית" נוצרת שגרה ולפעמים הטיפול במערכת מתחיל להיתפס כמעיק, מספיק שבוע שבו תערובת הדשנים לא מאוזנת והצמחים יכולים להתקלקל ולגרום לתסכול כשהעובדים צריכים לדעת שבכל פעם שהם רוצים בזיליקום לסלט יהיה להם במרפסת, אחרת הם לא יכללו את המערכת בתוכניות שלהם ויתעלמו ממנה עד שהיא תצא משימוש.
