הזמינו אותי לועידת פורבס לפיתוח בר קיימא בוייאטנם.
עושה לכם סדר בין הסיסמאות למציאות
כן, בתור מי שעוסקת בקיימות באופן יום יומי זו הייתה התאמה קלה, אבל לראות חברות ענקיות שמנסות או מאולצות להתאים את עצמן לרוח השעה- ולבחון את הקיימות בחברה שלהן, לא היה מובן מאליו.
הדיונים והשולחנות העגולים עסקו בנושאים חשובים הקשורים לפיתוח בר קיימא, בינהם הפחתת פליטת פחמן, טיפול בפסולת וכלכלה מעגלית.
השתתפותם של מומחים ושחקני מפתח מקרנות השקעה וחברות ענק כמו קוקה קולה, מדגישה את העניין הגובר של הקהילה העסקית בפיתוח בר קיימא.
הכנס עודד מפגש ושיח לעסקים ללמוד זה מניסיונו של זה ולפעול יחד למען פיתוח בר קיימא. סיסמאות היו הרבה. המצאות – מספר ניצנים. אחד הפטנטים היפים שלא הכרתי קודם זו אבקה מבוססת צמחים שמייצת שכבת הגנה לפירות וירקות ומחליפה את השימוש הגובר באריזות ברשתות הקמעוניות. (1:45:00 בYT)
במידה רבה, להיות בחדר הממוזג והמעונב הזה אחרי שמטיילים בויאטנם החמה ומלאת ה-יא-יאות המסורתיות- לא ניתן להתעלם מהניתוק.
1. כמויות הרכבים הפרטיים בכבישים
2. מידת השחיתות במדינה- שמביאה לעיכוב בפיתוח תשתיות
3. כלכלה מוכוונת צריכה במקום לחדשנות וחינוך (כמו שעשו בדרום קוריאה, דבר שגרם לתנופה משמעותית)
מבינים שיש שלושה גורמים חזקים המעכבים את הפיתוח של המדינה בכלל והפיתוח הבר קיימא בפרט.
א. היעד הרחוק כלכך של שנת 2050 מונע מהחברות להתמודד עם השלכות היצור המזהם שלהן עכשיו. זה נשמע כמו "ממחר דיאטה" במקום קבלת החלטה לתוצאות מדידות וקצרות טווח, לצד בחינת אסטרטגיה ממשית להגשמתה. מה קרה למטרות 2030? היום "הדיבור" הוא 2050, או "מתישהו".
ב. אנשים לא מאמינים שיש בעיה אמיתית ושאנחנו יכולים לשפר את המצב כבר עכשיו. קל להפנות אצבע מאשימה החוצה לדבר על תעשיית הבקר המזהמת או על הרכבים או המטוסים או משהו נוסף אם אני מייצרת בקבוקי פלסטיק.
אבל דווקא הפנית המבט לתוך הארגון כדי לאפשר לכל חברה לעבוד על מה שהיא יכולה לעשות בתחומה, עם שילובים מעניינים מתחומי ידע אחרים- יביא לשיפור בטווח הקצר והרחוק גם.
ג. חשש מהעלויות הגבוהות של קיימות לבעלי השליטה.
בגלל שמדובר במוצרים חדשים וגישה חדשה, מרתיעה העלות שבעלי המניות לא ירצו לספוג. זה פחד לא מבוסס, משום שקיימות טכנולוגיות שהחזר ההשקעה שלהן הגיוני בהסתכלות לעשר שנים ולפעמים אפילו חמש.
המינימום שניתן לעשות הוא בחינה קרה ואחראית של המספרים, בלי להניח שזה "יהיה יותר יקר". לצד המוחלטות שבה מסתכלים על מוצרים ירוקים שהם טובים והמוחלטות בה מבטלים מוצרים מזהמים- אני מציעה להתעכב על התחום האפור.
טבעי שמובילת דעת קהל כמו פורבס "תרכב על טרנד" של מילה כמו קיימות, יחד עם זאת, הוצעו אמצעים ופתרונות חדשניים להפחתת פליטת פחמן, כלכלה מעגלית וטיפול בפסולת פלסטיק כחלק מהמאבק בשינויי האקלים ולקידום פיתוח עסקי בר קיימא.
המצגות והדיונים הדגישו את החשיבות של שיתוף הקהילה והצורך הדחוף בפעולה ליצירת עתיד בר-קיימא יותר, לכן הדיון היה רחוק משטחי והכיון מבורך.
