שלוש מחשבות על למה להקדיש תקציב חודשי להתמודד עם משבר האקלים
- כי זה לא באמת רחוק מאיתנו וגדול מתפיסתנו – משהו במינוח "משבר האקלים" מוריד מהדחיפות של ההתמודדות עם הבעיה, מהבהילות שלה. זה מינוח רחוק, גרנדיוזי כמעט, שנשמע כמו המשבר באפגניסטן. זה משבר קיים ומאוד קשה לפתור אותו כרגע. ואם זה קשה ורחוק אנחנו לרוב לא מתעסקים בו מיד, או בכלל. העניין הוא שיש פעולות בגודל שונה שיכולות לעזור, להאט את ההרס. פעולה קטנה כמו המבורגר במקדונלדס פעם בחודש, במקום כל יום, קל לא? אנחנו לא רואים את התוצאה של הבעיה שיצרנו, או שמנענו, אבל היא עדין שם, גדלה או קטנה בהתאם לבחירות שלנו.
- שיהיה במודעות, מעכשיו יש המון פעולות קטנות, שלא כל כך משפיעות, שאנחנו עושים "בשביל הנפש" בעיקר. עוד בקבוק פלסטיק שהפרדתי, או סוללה ששמרתי בקנאות עד שסוף סוף הגעתי לפח היעודיי. הדבר העיקרי שהן עושות זה שומרות על המודעות שלנו, מזכירות לגבי הסביבה והרי הפסולת שמייצרים כאן. גם אם לאדם הממוצע אין הרבה שליטה על שריפת יערות ברוסיה או המפעלים בהודו, מיחזור של עוד שני דפי נייר עיתון לא כל כך יעזור, אבל עדין, ההפרדה הזו שאני עושה פעם בכמה ימים, מזכירה לי על כל הבעיות הסביבתיות ונותנת לי סיפוק מיידי – הנה, זה הדבר הבסיסי שאוכל לעשות לשמור על עוד עץ מכריתה.
- כי ירוק זה רשת – יש תחומים קשורים, חדשים, ששווה להכיר ולשלב בחיינו האישיים והמקצועיים ביניהם – בניה ירוקה, השקעות ירוקות ותכנון עירוני הוליסטי שמסתכל על כל המערכות שמקדמות את איכות האוויר ואיכות החיים שלנו, משפרים משמעותית את הערים שלנו, את הארצות והעולם שלנו.
המעגל הוא שלם, מתחיל מהבחירה "הקטנה" לשים לב אם אנחנו חייבים את השקית הנוספת הזו, ממשיך בבחירה באיזו שכונה לגור וכמה צריך רכב כדי לקנות חלב, עם אילו בעלי מקצוע וחברות אנחנו רוצים לעבוד, ואיך לעטוף את כל זה בתמונה הרחבה יותר שמסתכלת על הארץ והעולם הגלובאלי שלנו במטבע מסחר ירוק, שיקר מכל זהב, ביטקויין או דולרים.
