למה לא להפוך את הגג שלכם לשדה חקלאי?

מי צריך עגבניה בשלה, מעדיף ירוקות. או למה לא להפוך את הגג שלכם לשדה חקלאי?

כשהצעתי ליזם חקלאות עירונית, וגידול מזון על גגות, במקום גינה ירוקה שהיא פארק, שתי גבותיו הורמו בפליאה.

1. הרי החורף במיוחד- בעיות האיטום בארץ לא פסחו כמעט על אף דירה או משרד. אז שקלתם להקים חווה על הגג ואז לגלות בעיית איטום?

2. אולי הסתכלתם על השדות העצומים בדרום ובצפון ותהיתם: כמה תוצרת כבר נפיק מגג ממוצע של 100-500 מטר רבוע.

3. ממשיכים לפרט את נושא המשקל של האדמה הרוויה במים- זה מסוכן יגידו המתנגדים.

4. מה לגבי התחזוקה, מי יגדל את זה, ומה אם הוא יהיה חולה שבוע, כל התוצרת תתקלקל- הם יקשו.

5. אחרי זה, יציינו המצקצקים את כמויות המים הנדרשות, ויזכירו שתעריף המים נמוך משמעותית באזור חקלאי לעומת תעריף לחקלאי עירוני.

6. עוד, לוחמי הבירוקרטיה יזכירו שחקלאי עירוני יתקשה לקבל אישור לגדל על בנין ציבורי/עירוני. רוב הבנינים בארץ הם לשימוש כזה או אחר (מסחר/ מגורים/ תעשייה/ חינוך) והשינוי בריבוד וריבוי שימושים הוא תופעה יחסית חדשה שקורית בארץ ולא מתקדמת במהירות לגג.

שניה לפני שמחליטים לא לגדל מזון על הגג, ולפני שמי-רן מנקס התחילה את הפודקאסט שלה.

בהשאלה מנאום ראש הממשלה נתניהו בניו יורק לפני מעל עשור: "בוא נדבר דוּגרי, כמו שאומרים במזרח התיכון".

בואו

לצד הסייגים שלחלקם יש פתרון, אני רואה יתרונות רבים לגידול מזון על הגג.

1. האדמה לא נשטפת, בורחת, מוצפת באותה קלות כמו בשדה.

2. שתילה הרבה יותר קלה ומוכלת, הרבה יותר קל לנו לשלוט בכל הסביבה כי מדובר במובלעה, מיני מערכת מנותקת יחסית.

3. הרבה יותר נוח להתאים בדיוק את הצמחים המתאימים ביותר לשגשוג מירבי על הגג, את הדשן, תערובות האדמה ומערכות הניקוז התומכות.

4. הכל הרבה יותר קטן ויותר נוח לטיפול גם בצוות קטן.

5. אפשר להשתמש במים מושבים גם בגג חקלאי- במערכות יותר זולות ממאגרי מים חקלאיים.

6. גם כאן- בגלל שמדובר בסביבה עירונית הבקרה על טיב ואיכות המים והחקלאות הרבה יותר נוחה ונשלטת.

7. בואו גם לא נשכח את הטעם והטריות של המזון שלנו. עיקרון "מהחווה לצלחת" מבטיח לנו טריות מצוינת של התוצרת, ללא זיהום הסביבה והעלויות הכרוכות בשינוע מרחוק.

המשך דיון ותמונות מ Benjamin Fahrer