למה לי לעבוד קצת על פרויקט, להפסיק, לחזור ולהמשיך ולא לתכנן מהתחלה עד הסוף כמו שלמדנו באקדמיה?
השבוע חשבתי על מה היתרון בהקמת גג ירוק לפי שלב א' וב' לעומת תכנון אחד כולל.
בסיור על גג חדש, לפעמים מגיעים לפרויקט בו כבר יש פיתוח נופי. גג חדש- ישן, או גג שמקבל "שלב ב'" בהמשך ליוזמה שכבר נעשתה קודם.
השבוע חזרתי לבקר את המערכות ההידרופוניות הירוקות והצומחות על הגג החיפאי הזה, במוסד ציבורי ותיק.
הן הותקנו לפני כשנה, כשלב א', ומאז נמצאות בשימוש יום יומי.
מי שמגיעים לגג, נהנים מהחברים שלהם, מהימצאות מוגנת באויר הפתוח. החיפאים הותיקים האלו מגדלים את האוכל שלהם, מרכלים בצל או שותים כוס תה, בנגישות מלאה והמון אור וצמחיה מסביב.
המערכת ההידרופונית היתה השלב הראשון של הפרויקט המוצלח הזה, עם HIT חולון אוניברסיטת חיפה- מכון קדס לחקר גגות ירוקים.
אז אם כבר משתמשים בגג, וכבר פיתחו את הגג, למה שיהיה שלב ב?
אחרי שהוכח שהגג שמיש, אהוב, נחוץ, יכול להמשיך מבחינת תחזוקה שוטפת ובאופן כללי יכול לתת מתנות למשתמשים שלו שכלכך צריכים את גינת הגג המוגנת והמגוננת, מלאת השמש והאויר הנקי בסביבה העירונית הצפופה בה נמצא המבנה, שואלים- "ומה עוד המקום הזה יכול להיות?"
בגג קהילתי שנוסד עבור הקהילה הספציפית, התערבות תכנונית קטנה, ב"שלב א", עוזרת לנו לקבל פידבק כמעט מיידי. השקעה של מאות אלפי שקלים בפרויקט לפני שהוכח שיש צורך, רצון וביקוש ממשי, נכונות לטפח אותו ולתחזק- תהיה הרבה יותר חכמה אחרי שהוכח שלב אחד של הצלחה כבירה.
שאלות כמו:
מה עוד הייתם רוצים לעשות ביום יום?
אילו פעילויות הייתם רוצים לעשות יותר?
איזה חלק באוירה במקום מוצא חן בעינכם.ן?
היכן אתם יושבים הכי הרבה, עבור איזה שימוש?
איזה שטח או שימוש דורש הרחבה או הקטנה שלו?
השאלות מאוד ספציפיות ומעודדת מסוימות ושיח על מקומות, פעילויות ותחושות חשובות ונדרשות במקום למשך הפרויקט.
כך, על ידי חלוקה לשני שלבים (או יותר) יש גם אפשרות להתאים את הגג הירוק באופן המיטבי לנהנים ממנו.
מה לדעתכם עדיף- הקמה בשני שלבים או פעם אחת וסיימנו?
