על פינוי בינוי מול שכונה חדשה בשטח פתוח – לבנות או לא לבנות?
נגד: כי כמעט ואין שטחים פתוחים.
בתור אדריכלית נוף שיודעת שהשטחים הפתוחים מהווים שילוב של "מצרך" שהוא הכי נדיר ויקר בארץ שלנו, לא אחת אני מתנגדת אוטומטית לכל תוכנית פיתוח חדשה שנקרית בדרכי. יש מספיק בנינים מתפרקים להרוס ולבנות במקומם תמיד אמרתי.
יש הרבה מרוויחים מבניה חדשה לעומת חלופות של התחדשות עירונית כגון פינוי בינוי. בבניה חדשה, הסיבוך קטן יותר, הרווח גדול יותר. קל לעבור למינוח של הם מולנו- בעלי האינטרסים מול האדם הפשוט שרק רוצה לא לנסוע לאירופה בכל פעם שרוצה לטייל קצת בטבע. קל לומר "אכפת להם רק מהכסף" ולסיים בכך את הדיון, כרגיל יש עוד נדבך אחד לפחות.
"נגד" – כי אפשר לעשות פינוי בינוי במקום לבנות חדש:
מסתבר, שתהליכי פינוי בינוי הם כל כך ארוכים ומסובכים, דבר שמסביר למה בכלל יש צורך בבניה חדשה.
- צריך לקבל אישור של דיירים שחיים בבניינים הישנים. זוכרים את פגישת ועד הבית האחרונה והדיון גיזום השיחים בגישה לבניין? אז ככה זה נראה בכל דיון, רק כשעל הכף נמצא הרבה יותר מצורך השיחים.
- קשה להגיע להסכמה, כשעשר שנות החיים הבאות שלכם, הדיירים, יהיו בדירות בשכירות בשכונה שאינכם מכירים
- אתם מקוים שיחזירו לכם את הוצאות שכר הדירה, אבל באמצע הקבלן מתחלף, או עוד גל קורונה ומשרדי הממשלה סגורים, מה עושים?
- השכנה שלכם מהקומה התחתונה, רחל, היא בת 83, ולא תכננה לעבור דירה כרגע כדי שתהיה לה דירה נפלאה בעוד עשר שנים. היא לא יכולה לתכנן כל כך רחוק וזו זכותה. היא מכירה את האזור והשילוב של אזור מוכר ובטוח -חשוב לה.
- בעודכם ממתינים להשלמת פרויקט ההריסה של המקום שאתם קוראים לו בית, כל השטח מגודר. אתם בחוסר ודאות לגבי הנכס היקר ביותר שלכם, כלכלית ורגשית.
- מסרתם את המפתחות לקבלן שמעולם לא פגשתם
תליתם תקווה בכך שכל מערך התשתית יותקן טוב בפעם הראשונה ולא יצטרכו לפרק ולתקן אותו כעבור חצי שנה ובכך לזכות אתכם בהמשך נסיעה באוטובוסים מהצד השני של העיר עוד שעה לכל כיוון.
וזה רק על קצה המזלג, אז כשהכל ארוך כל כך ומסורבל וצריך דירות למגורים, לפעמים צריך לבנות שכונה חדשה.
אז יש הגיון בכך שרק חלק מההתחדשות העירונית תהיה כזו וחלק באמת תצרוך שטחים חדשים.
בעד: אפשר יהיה לתכנן מראש ויהיו פחות הפתעות בדרך שיעכבו את הפיתוח.
זו הזדמנות להדגים בניה ירוקה ואחראית, תוך התחשבות וחגיגה של הטבע סביב.
